הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' פרסקו תעשיות מזון בע"מ

פסק דין

זוהי תביעה כספית על סך 62,956 ₪ אשר הוגשה על ידי התובעת, חברת ביטוח, כנגד הנתבע בגין אי תשלום פרמיית פוליסת הביטוח שערכה לו.

תמצית טענות התביעה

במהלך שנת 2006 פנתה הנתבעת באמצעות מנהלה, מר חיים גרינברג, אל התובעת, באמצעות סוכן הביטוח עזרא דר, בבקשה לערוך לה פוליסת ביטוח אש, צד ג' וחבות מעבידים, אשר תיכנס לתוקף החל מיום 1.7.06 ולכלול בפוליסת ביטוח האש סעיף שעבוד לטובת בנק לאומי.

לצורך עריכת הביטוח, ביקר סוקר מטעם התובעת, במקום העסק של הנתבעת, כתב את המלצותיו ביום 27.6.06 וביום 28.6.06 הוציאה התובעת לנתבעת כתב כיסוי זמני שתוקפו היה למשך 30 יום עד להנפקת הפוליסות הקבועות.

פוליסות הקבע הונפקו ביום 24.7.06 והומצאו לנתבעת על ידי סוכן הביטוח ביום 2.8.06 בצירוף מכתב.

ביום 19.10.06 המציאה הנתבעת לתובעת אישורים אודות ביצוע שדרוג בדיקה ותקינות מערכת גילוי וכיבוי אש המותקנת במפעל וביום 17.10.06 הוציאה התובעת תוספות ביטול לפוליסה, עקב אי תשלום מצד הנתבעת. הביטול היה אמור להיכנס לתוקפו ביום 25.10.06 אך עקב פניית התובעת, באמצעות סוכן הביטוח, הוארך תוקף הביטוח עד ליום 30.11.06 והביטול נכנס לתוקף רק ביום 30.11.06.

בגין תקופת הביטוח עד לביטולו נותרה הנתבעת חייבת את סכום התביעה, שלא שולם למרות התראות התובעת.

תמצית טענות ההגנה

פוליסת הביטוח מעולם לא נכנסה לתוקף, הנתבעת לא אישרה אותה ואף הודיעה מפורשות לתובעת, כי היא אינה עומדת בתנאי הסף הנדרשים על ידה לצורך כניסתה לתוקף של פוליסת הביטוח. הנתבעת אף ביקשה מהתובעת, מספר פעמים לבצע בפוליסה שינויים שדרשה אך לא נענתה ולא קיבלה כל תגובה מהתובעת.

כיוון שפוליסת הביטוח הינה חוזה, לא היה כל קיבול מצד התובעת לאור העבודה שלא הייתה כל הצעה של הנתבעת ומשכך, אף לא נכנס לתוקף חוזה בין הצדדים.

התובעת דרשה מהנתבעת מספר תנאי סף לשם ביצוע הביטוח וכניסתו לתוקף, אך התובעת גם ידעה מלכתחילה, כי לנתבעת אין עבר ביטוחי נקי, כי אין בידה רישוי כיבוי אש, כי אין שומר בכניסה למפעל אלא שמירה היקפית בלבד מטעם הקיבוץ, שם ממוקם המפעל, כי תוקף היתר רעלים שהיה בידי הנתבעת באותה עת עמד לפוג וטיפול בחידושו אמור היה להימשך מספר חודשים ומשכך כלל לא היה לה היתר רעלים.

התובעת ידעה שהנתבעת לא הסכימה לתנאי הפוליסה בנוסח שצורף לכתב התביעה. כך עולה מההתכתבות בין הצדדים, אשר צורפה לכתבי הטענות ועצם העובדה שהפוליסות נשארו בנוסח המקורי, מאיינת את תוקפן. יתרה מכך, טוענת הנתבעת, אילו היה מתרחש אירוע ביטוחי, לא היה לנתבעת הכיסוי הביטוחי הנדרש מטעם התובעת.

הנתבעת טוענת, כי אכן ביקשה כי מועד תחילת הביטוח יהיה ביום 1/7/06, מועד בו הסתיימה תוקפה של פוליסת ביטוח שהייתה לה אצל מבטח אחר. ולכן בפועל היא הייתה חסרת ביטוח החל מאותו מועד ועד ליום 1/7/06 עת ערכה ביטוח חדש בחברה אחרת.

הסוקר הגיע למפעל הנתבעת, הוצגו בפניו העובדות והחוסרים הנדרשים בהצעת הביטוח שהגישה לה התובעת, והתובעת ידעה מלכתחילה שהנתבעת אינה עומדת ברוב תנאי הסף הנדרשים לצורף היכנס תוקף פוליסת הביטוח. התובעת התעלמה ממסקנות הסוקר והכניסה את כל התנאים הלא מקובלים על הנתבעת, כתנאי הפוליסה, כך שלנתבעת לא היה כיסוי ביטוחי. לכן לטענתה, גם כתב הכיסוי הזמני לא היה תקף כלל כתוצאה מאי עמידת הנתבעת בתנאים שנקבעו בו ואודותיו ידעה התובעת. גם הפוליסה עצמה הגיעה אל הנתבעת, אך אינה מהווה חוזה כיוון שתנאי הסף שבה לא התקיימו אצל הנתבעת.

זו הסיבה שסוכן הביטוח של הנתבעת כתב לתובעת ביום 18/9/06 מכתב המפרט את תביעות העבר של הנתבעת, את העובדה שאין שומר במפעל ואין רישוי כיבוי אש. ב-19/7/06 פנה סוכן הביטוח בכתב אל התובעת בבקשה לבצע בפוליסות הביטוח את התיקונים שביקש, הודיע לתובעת כי תשלום הפרמיה מוכן אצל הנתבעת וכי יש לשלוח סוקר שוב אל מפעלה של הנתבעת, לצורך בדיקת השינויים אשר בוצעו בהתאם לדוח שהגישה לה התובעת. סוכן הביטוח ציין שכל אלה דרושים כדי שהתובעת תאשר את הסרת תנאי הסף.

העובדה שהנתבעת ביצעה שדרוג הגנות במפעלה, עדיין לא העמידה אותה בכל תנאי הסף שנקבעו בפוליסה וזו הסיבה שביקשה ביקור נוסף של סוקר, אשר יחליט אם המפעל מתאים לדרישות התובעת וביטול תנאי הסף שנדרשו.

לגרסתה, הפוליסה כלל לא נכנסה לתוקף ואינה חייבת דבר לתובעת.

דיון

המחלוקת הצריכה הכרעה בתביעה דנן, הינה בשאלה האם נכרת חוזה ביטוח בין הצדדים. אין חולק, כי הנתבעת לא חתמה על הצעת ביטוח ו/או על כל הסכמה להיות מבוטחת אצל התובעת.